תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – שאלות ותשובות

מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומה תכליתו

תיקון 13 הוא עדכון מהותי לחוק הגנת הפרטיות בישראל שנכנס לתוקף בשנת 2025. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה למציאות הדיגיטלית המודרנית שבה כל אתר או ארגון מחזיקים במידע אישי. התיקון מחייב בעלי מאגרי מידע לנהל רישום פנימי ומסודר, ליידע את נושאי המידע בדבר מטרות איסוף הנתונים, ולנקוט באמצעים סבירים לשמירה על אבטחתם.

מהו סכום הפיצוי שניתן לתבוע לפי הוראות החוק

התיקון מעניק לכל אדם את הזכות להגיש תביעה אישית בגין הפרת פרטיותו. בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי כספי של עד עשרת אלפים שקלים לכל נפגע, גם כאשר לא הוכח נזק בפועל. מעבר לכך, קיימת אפשרות להגיש תובענה ייצוגית, מצב שבו החשיפה הכספית של בעל האתר עלולה להגיע לסכומים גבוהים מאוד.

האם ניתן להעלות טענה כי האתר איננו מסחרי או איננו מניב רווח כהגנה משפטית

התשובה היא לא. חובות החוק אינן תלויות ברווחיותו של האתר או במטרותיו העסקיות. גם אתר תדמית פרטי או בלוג אישי שנעזר בכלים דוגמת גוגל אנלטיקס או אוסף כתובות IP, נחשב כמי שמחזיק במידע אישי וחייב לעמוד בהוראות החוק. עצם איסוף המידע הוא הקובע, ולא אופי הפעילות העסקית של האתר.

האם קיימת תקופת חסד או אפשרות לתקן את הליקויים בדומה להסדר הקיים בחוק הנגישות

תיקון 13 אינו מעניק לבעלי אתרים פרק זמן מוסדר לתיקון ליקויים לאחר קבלת התראה. המשמעות היא שהחובה לעמוד בדרישות החוק היא מיידית. ייתכן כי בפועל הרשות להגנת הפרטיות תאפשר תיקון מסוים לפני נקיטת צעדי אכיפה, אך הדבר אינו מהווה הגנה משפטית. על כן, בעל אתר נדרש להיערך מבעוד מועד ולא להמתין לפנייה מצד הרשויות או הגולשים.

האם גם עסקים קטנים ובינוניים מחויבים בהוראות החוק

כן. החוק אינו מבחין בין תאגידים גדולים לבין עסקים זעירים. גם חנות קטנה שמפעילה אתר תדמית או עוסק מורשה המפעיל בלוג מקצועי, חייבים בהצגת מדיניות פרטיות, בהסבר על אופן איסוף הנתונים, ובניהול נאות של המידע. ההיקף הכלכלי של העסק אינו רלוונטי לעניין תחולת החוק.

האם אתרי חדשות ופורטלים תוכניים נכללים בחובה החוקית

בהחלט. אתרי חדשות, פורטלים ציבוריים ובלוגים פרטיים אוספים מידע אישי באמצעות קוקיז, מערכות פרסום ומנגנוני הרשמה. הם מחויבים לעמוד בדרישות החוק בדיוק כמו כל אתר מסחרי. העובדה שמדובר באתר בעל אופי עיתונאי או חברתי אינה פוטרת מהחובה החוקית. יתרה מכך, לאור חשיפתם הציבורית הגבוהה, תביעות נגדם נוטות לקבל תשומת לב רחבה ואף לגרום לנזק תדמיתי מהותי.

האם עמותות וחברות לתועלת הציבור כפופות לחוק

כן. החוק חל גם על מוסדות ללא כוונת רווח. עמותות אוספות מידע רגיש על תורמים, מתנדבים ומקבלי שירותים. לפיכך הן מחויבות לנהל את המידע בהתאם להוראות החוק ולפעול בשקיפות. אי עמידה בדרישות עלולה לחשוף גם עמותה קטנה לתביעה פרטית או ייצוגית.

כיצד ניתן לצמצם חשיפה משפטית ולעמוד בדרישות החוק גם ללא עלויות גבוהות

יש מספר צעדים בסיסיים שכל בעל אתר יכול לנקוט בהם ללא עלות ממשית.

• פרסום מדיניות פרטיות ברורה ונגישה באתר שתפרט אילו נתונים נאספים ומהן מטרות השימוש בהם.
• עדכון המשתמשים בעת מילוי טפסים או שימוש בכלי ניטור בנוגע לאיסוף המידע.
• שימוש במערכות חינמיות המאפשרות למשתמשים לבחור האם לאשר או לדחות קוקיז.
• עריכת רישום פנימי פשוט המתעד את סוגי המידע, מקורותיו, מקום שמירתו ומשך הזמן שבו הוא נשמר.
• ווידוא שספקי השירות החיצוניים (כגון מערכות דיוור או אחסון בענן) פועלים בהתאם לחוקי אבטחת מידע.

צעדים אלה מהווים בסיס ראשוני חשוב. עם זאת, כאשר מדובר באתר פעיל בעל תעבורה גבוהה או בעסק המנהל מידע רגיש, מומלץ לקבל ליווי משפטי מקצועי כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק.

סיכום

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות יצר מציאות חדשה בישראל. החוק חל על כל אתר או ארגון שאוסף מידע אישי – בין אם עסק גדול, אתר חדשות, עמותה או אתר תדמית קטן. טענות של חוסר רווחיות או אופי לא מסחרי אינן משחררות מהחובה החוקית.
מי שלא ייערך בהתאם עלול לעמוד בפני קנסות ותביעות, אך מי שיפעל בזמן ויבצע התאמות נדרשות יוכל להפוך את האתגר להזדמנות.
עו"ד שלמה בן חיים, מומחה לדיני אינטרנט ופרטיות, מעניק ליווי מקצועי לארגונים, עסקים ועמותות לצורך התאמת אתרים ועמידה מלאה בתיקון 13. השירות כולל ניסוח מסמכים משפטיים, בדיקת עמידה בדרישות, ויישום פתרונות פרקטיים המותאמים לאופי כל אתר ועסק.